בחינת עתיד הערים החכמות בתקופות של אי ודאות

יש מסורת ארוכה של ראיית עתיד הערים באור אוטופי או דיסטופי, ולא קשה לדמיין דימויים בשני המקרים עבור ערים בעוד 25 שנה, כותב אריק וודס.

בתקופה שבה קשה לחזות מה יקרה בחודש הבא, לחשוב 25 שנה קדימה הוא גם מרתיע וגם משחרר, במיוחד כשחושבים על עתיד הערים. במשך יותר מעשור, תנועת הערים החכמות מונעת על ידי חזונות כיצד טכנולוגיה יכולה לסייע בהתמודדות עם כמה מהאתגרים העירוניים הקשים ביותר לפתרון. מגפת הקורונה וההכרה הגוברת בהשפעת שינויי האקלים הוסיפו דחיפות חדשה לשאלות אלו. בריאות האזרחים והישרדות כלכלית הפכו לעדיפויות קיומיות עבור מנהיגי ערים. רעיונות מקובלים לגבי אופן הארגון, הניהול והניטור של ערים הופרכו. בנוסף, ערים מתמודדות עם תקציבים מדולדלים ובסיסי מס מופחתים. למרות אתגרים דחופים ובלתי צפויים אלה, מנהיגי ערים מבינים את הצורך לבנות מחדש טוב יותר כדי להבטיח חוסן לאירועי מגפה עתידיים, להאיץ את המעבר לערים ללא פליטות פחמן ולטפל באי-השוויון החברתי הגס בערים רבות.

חשיבה מחדש על סדרי העדיפויות העירוניים

במהלך משבר הקורונה, מספר פרויקטים של ערים חכמות נדחו או בוטלו והשקעות הופנו לתחומי עדיפות חדשים. למרות מכשולים אלה, הצורך הבסיסי להשקיע במודרניזציה של תשתיות ושירותים עירוניים נותר בעינו. Guidehouse Insights צופה כי שוק טכנולוגיית הערים החכמות העולמי יגיע להכנסות שנתיות של 101 מיליארד דולר בשנת 2021 ויגדל ל-240 מיליארד דולר עד 2030. תחזית זו מייצגת הוצאה כוללת של 1.65 טריליון דולר במהלך העשור. השקעה זו תתפרס על פני כל מרכיבי תשתית העיר, כולל מערכות אנרגיה ומים, תחבורה, שדרוגי מבנים, רשתות ויישומי אינטרנט של הדברים, דיגיטציה של שירותים ממשלתיים ופלטפורמות נתונים חדשות ויכולות אנליטיות.

השקעות אלו – ובמיוחד אלו שבוצעו בחמש השנים הבאות – ישפיעו עמוקות על צורת הערים שלנו ב-25 השנים הבאות. ערים רבות כבר מתכננות להיות ערים ניטרליות פחמן או אפס פחמן עד שנת 2050 או קודם לכן. מרשימות ככל שיהיו התחייבויות כאלה, הפיכתן למציאות דורשת גישות חדשות לתשתיות ושירותים עירוניים המתאפשרות על ידי מערכות אנרגיה חדשות, טכנולוגיות בנייה ותחבורה וכלים דיגיטליים. זה דורש גם פלטפורמות חדשות שיכולות לתמוך בשיתוף פעולה בין מחלקות עירוניות, עסקים ואזרחים במעבר לכלכלה אפס פחמן.